מפעל העור הראשון בישראל: הסיפור של משפחת רודי

אני יואב רודי. לפני שהייתה חנות במרד 29, היה מפעל. אבא שלי, יעקב רודי זכרונו לברכה, הקים בתל אביב, יחד עם אחיו ושותפו מרדכי רודי זכרונו לברכה, את מפעל העור הראשון בישראל, בשנים הראשונות של המדינה, בסוף שנות ה־40 או בתחילת שנות ה־50, עוד לפני שנולדתי. שם למדתי את יסודות המקצוע, ומשם מגיע כל מה שאנחנו עושים היום. זה הסיפור, בקצרה ובלי קישוטים.

מפעל העור הראשון בישראל בשנות ה-50 בתל אביב
מפעל העור המשפחתי בתל אביב, שנות ה-50

המפעל ברחוב בני ברק 14

המפעל עמד ברחוב בני ברק 14 בתל אביב, ליד התחנה המרכזית הישנה, בבניין שלם של שלוש קומות, עם קומת מחסנים בקרקע. עבדו בו יותר מ־80 עובדים, ובתקופות מסוימות עד 100. ייצרו בו ארנקים מעור, תיקים מעור וכל מה שקשור בעור, וגם מזוודות. באותן שנים עוד לא היו מזוודות מבד; מזוודה הייתה עשויה עור אמיתי, עם מסגרת ותפרים, והיא עברה מדור לדור. בתמונה למעלה רואים את האומנים במפעל תופרים ביד.

יעקב רודי ז״ל, מייסד מפעל העור ויגור בתל אביב
אבא, יעקב רודי זכרונו לברכה

למה קראו למפעל ויגור

את הכינוי ויגור קיבל אבא בסיירת הצנחנים, כשהמפקד הישיר שלו היה מאיר הר ציון. אבא העריץ אותו, השתתף איתו בפעולות רבות, ודיבר עליו כל חייו. כשהקים את המפעל הוא קרא לו על שם הכינוי הזה, ותחת השם ויגור נמכרו הארנקים והתיקים שיצאו ממנו. על המותג ויגור כתבנו בנפרד.

תיקי הנשים של ויגור

אבא היה היצרן הראשון בישראל לתיקי נשים. הוא הכיר עורות לעומק, כל חייו התעניין בטרנדים, וייצר תיקים מודרניים ברמה גבוהה. תיקי הנשים של ויגור נמכרו בחנויות וברשתות בכל הארץ.

היום אני מביא לחנות תיקים מעור לנשים מבתי מלאכה בפירנצה: Old Angler, Cuoieria Fiorentina ו־Pratesi, ובודק כל תיק באותה בדיקה שלמדתי במפעל. בשבילי זו סגירת מעגל.

הארנק הראשון שלי, בגיל 13

אהבתי להסתובב בין העורות ומכונות התפירה מגיל קטן, ובגיל 13, עוד לפני בר המצווה, רציתי לעשות ארנק בעצמי. אבא לא הסכים שאגע בסכינים של הגזרנים, אז חיכיתי לסוף יום העבודה, עליתי לקומה השלישית ועבדתי לבד. גזרתי ביד בסכין, השחזתי את הקצוות, הדבקתי, תפרתי וטיפלתי בעור, יותר מ־38 חתיכות שמרכיבות ארנק אחד. אחרי שלושה ימים הבאתי לו ארנק גמור. הוא לא האמין שעשיתי את כל התהליך לבד, ואחר כך היה מראה אותו לכל לקוח ולכל חבר שנכנס ואומר: את זה הבן שלי עשה לבד.

1983: מתחילים מלמטה

ב־1983, עוד בחופשת השחרור מהצבא, התחלתי לעבוד אצל אבא. חשבתי שאקבל תפקיד במשרד. אבא היה איש קשוח. הוא אמר לי: מרגע זה אתה לא מנהל ולא מקבל החלטות, אתה מתחיל בניקיון במפעל. שאלתי אותו למה, עם כל הגאווה של אחרי הצבא, והוא ענה שאיש עסקים טוב מתחיל מלמטה ומתקדם לאט. וככה היה, שלב אחרי שלב.

1984: מילאנו, ובית מלאכה משלי

ב־1984 נסעתי להתמחות במילאנו, ובדרך הגעתי לתערוכת MIPEL, תערוכת מוצרי העור של איטליה. ערב אחד, כשחזרתי למלון, מנהל ההתמחות אמר לי שאבא דיבר איתו, ושלדעתו אני מוכן לפתוח בית מלאכה לעצמי. כך נולד רודי: בית מלאכה קטן ברחוב הרבי מבכרך 14 בתל אביב, עם מעט עובדים ומנהל עבודה בשם יוליאן, שהיה ברומניה מורה בבית ספר למוצרי עור. היה לי קל יותר מלאחרים: בכל מקום שהגעתי אליו לקנות עורות, מכונות או ציוד, מספיק היה שאמרו "זה הבן של ויגור" והדלתות נפתחו.

הקומה העליונה בתערוכה במילאנו

כמה שנים אחרי שפתחתי את בית המלאכה, כשהוא עוד היה קטן, נסעתי שוב לתערוכה במילאנו. זו הייתה תערוכה ענקית, בגודל של חצי עיר, עם עורות, חומרים ואביזרים מכל איטליה. תוך כדי הסתובבות ראיתי אנשים לבושים בחליפות, מטופחים, עולים לקומה העליונה. רציתי לראות מה יש שם. בכניסה עצרו אותי ושאלו אם יש לי אישור. היה לי כרטיס לתערוכה, אבל אמרו לי שלקומה הזאת נכנסים רק בהזמנה, VIP. לא כל כך הבנתי מה זה אומר, ורק רציתי עוד יותר לדעת מה יש למעלה.

במקרה פגשתי שם את בן הדוד שלי, שהיה לו מפעל גדול בקליפורניה, Viva Bags, עם כ־500 עובדים. הוא הסביר לי שבקומה העליונה מציגים רק בתי הבורסקאות והיצרנים המובחרים, אלה שמותגי האופנה הגדולים מצרפת ומאיטליה קונים אצלם, ושבזכות הקשרים שלו הוא יכול להכניס אותי. נכנסתי מאחוריו. אנשים ניגשו אליו כל הזמן לשאול מה הוא צריך, והרמה של מה שראיתי שם הייתה אחרת מכל מה שהכרתי.

פחדתי אפילו לשאול על מחירים. אמרתי לעצמי: אני לא שואל, אני קונה את מה שאני רואה כאן, מביא את זה לארץ, ואנשים ישלמו, כי דברים כאלה עוד לא היו בישראל. ככה עשיתי. ייבאתי עורות, בטנות ואביזרים ברמה שלא הכירו כאן, ועיצבתי בעצמי את המוצרים. זו הייתה הצלחה גדולה, ועם אותן חברות ומפעלים אני עובד עד היום. את כל זה אני חייב לבן הדוד שלי, שפתח לי את הדלת לקומה הזאת.

שנות ה־90: 65 עובדים בבניין של שלוש קומות

בשנות ה־90, עם העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, הג'וינט נתן תמריצים למפעלים שהעסיקו יותר מ־50 עולים חדשים. אצלי הגיעו ל־65 עובדים בבניין של שלוש קומות, ואצל אבא עבדו יותר מ־80. הכשרתי עולים למקצוע, לתפירה, לגזרה ולהרכבה של מוצרי עור. זה היה לפני היבוא מסין: הייתה כאן תעשייה, עם גאווה גדולה, וייצאנו לארצות הברית, לקנדה, לאוסטרליה ולמדינות נוספות.

היום: רודי במרד 29

החנות ברחוב המרד 29 בתל אביב פועלת מאז 1984. הידע מבית המלאכה נשאר, אבל הייצור עבר לאיטליה: אנחנו היבואן הבלעדי של Old Angler מפירנצה, ולצידם ארנקים ותיקים של Rudi Original מעור איטלקי, וגם מזוודות סמסונייט ומזוודות אמריקן טוריסטר ביבוא רשמי. כל ארנק ותיק שנכנסים לחנות עוברים אצלי את אותה בדיקה שלמדתי במפעל: איך נגזר העור, איך הושחזו הקצוות ואיך נראה התפר מבפנים.

נושאפרטים
המפעלויגור, בני ברק 14 תל אביב, מסוף שנות ה־40 או תחילת ה־50, בניין של שלוש קומות, יותר מ־80 עובדים ובתקופות עד 100
המייסדיעקב רודי ז״ל ואחיו ושותפו מרדכי רודי ז״ל
מה ייצרותיקי נשים, ארנקים, תיקים ומזוודות מעור אמיתי
1983יואב מתחיל אצל אבא, מניקיון המפעל
1984התמחות במילאנו ו־MIPEL; בית המלאכה הראשון של רודי, הרבי מבכרך 14 תל אביב
שנות ה־9065 עובדים, הכשרת עולים חדשים, יצוא לארצות הברית, קנדה ואוסטרליה
היוםחנות ואולם תצוגה במרד 29 תל אביב, מאז 1984
מותגיםOld Angler ביבוא בלעדי, Rudi Original, סמסונייט ואמריקן טוריסטר ביבוא רשמי

מה זה אומר למי שקונה היום

שמי שבוחר לכם את הארנק או התיק יודע איך הוא נבנה, ולא רק איך הוא נראה בתמונה. מוזמנים לראות את הארנקים לגברים, את תיקי העור לגברים ואת מוצרי העור מאיטליה, או לבוא לחנות ולהחזיק אותם ביד. רוצים לשמוע עוד? קראו גם את סיפור החגורות של רודי מאז 1984.

רוצים להזמין או להתייעץ? דברו איתנו עוד היום

טלפון: 03-5171115

וואטסאפ: 0544-333988

צרו קשר

רודי מוצרי עור מאז 1984, המרד 29 תל אביב

גוגל בחרה ברודי כסיפור הצלחה ישראלי, דצמבר 2014
דברו איתנו בוואטסאפ
WazeMaps
דברו איתנו